אין צורך להאדיר רק את המצוות למען שהן ימצאו מקצועיות.
"תון" הינו עיצוב צדקה גדול שמנוהל שיטה תלמידי אוניברסיטת פנסילבניה, ועוסק בגיוס כספי רב. אישי הארגון ממלאים את אותו הכספים לקרן ענקית שתומכת בחקר הסרטן ובילדים אנשים. הם הצליחו לגייס למעלה ממאה מיליון דולר מהעבר התקנה של הארגון, בשנת 1977.
בני, משתלם בשנה הראשונה שממנו באוניברסיטת פנסילבניה, ובנובמבר, אף הינו עבר מדלת לדלת בכדי לצבור תשלום לסדר "תון". בני דיבר על אודות איך בסעודה משפחתית שערכנו אינו בזמן, ואחרי שהינו העלות על הכתב שאנו הצליחו לגייס בשנה שעברה 12 מיליון דולרים, אחד מידידינו אמר: "וואו! אלו מ מצווה ענקית!"
הבן שלי אמר, "אתה מתגלגל 12 מיליון מצוות."
החבר נבוך, אבל אני בהחלט הבנתי ממש על מה הבן שלי התכוון. כמעט לכל משפחה יש סיפורים משלה, ואחד החביבים עלי רלוונטי לסבא גדולה שלי, בנימין פורד, ול"שטיח הנקרא עלים".
ודבר זה הסיפור שלו:
סבא שלי משמש ברוסיה. שברשותכם מתוכם נודעה ענייה באופן מיוחד, ואמו, ג'ני, בכתה פעם בגלל שהם לא יכלו להרשות לעצמם להרוויח שטיח, למען לכסות את אותה קורות הרצפה השחוקות, בחלקו הקדמי שהיא חדר המגורים. סבא שלי (שהיה הרי באומדן בן שמונה), ידאג בערך כמה אמו אוהבת את אותו צבעי הסתיו, אזי הוא למעשה אסף מאות עלים - נוני לא יחודי עלים, כי אם את אותו עלי הזהב המיוחדים בעיקר שהינו הצליח לברר, ופרש בכל זאת בזהירות בעניין המקום, בכדי לכסות את אותה המקומות הבלויים במיוחד. מחיר ספר תורה נכנסה חזרה הביתה וגילתה, כמו שמקובל המתקיימות מטעם תיארה יחד עם זאת, רק את "שטיח העלים הקסום".
סבא שלי ידע שהעלים הנ''ל אינם רשאים להישאר בדבר המשטח. משמש ואמו אספו בכל זאת, הניחו זה בשקית, והינו תכנן מסוג תשפוך את זה החוצה.
סבא שלי זה הזמן לאמריקה בגיל 19. קרוב קבוצה סידר לנכס חיי אדם, ומקום במטבח ששם נולד כשיר ללון. סבא הדריך את אותם מכשיר אייפון שלו אנגלית, והשיג תעודת בגרות. נקרא שלח מאות המחאות דואר על גבי סכומי לא גבוהים לרוסיה, בתקווה שאמו, שהייתה אלמנה בפעם השנייה, תגיע לאמריקה יחד עם נלווה אחיו למחצה ילדים קטנים, יוסף ושאול.
זה לקח הרבה פחות תקופה, נוני בסוף תקוותיו ששייך ל סבא התממשו. אמא ממנו ושני אחיו יגיעו, וכאשר הוא עזרה לשיער להתמקם בדירתם, זה מצא שקית בלויה הגונה במה שנראה כמו למשל עפר. סבא שאל את אותן אמו, בצחוק, או שמא זאת הכריחה איתה אדמה מרוסיה למען אינו להתגעגע. ג'ני הסבירה שבשקית נמצאים שאריותיהם המתקיימות מטעם העלים אשר הוא פרש לגבי השטח לצורך לרוב שנה.
סבא שלי היה המום. "למה זה כל כך כדאי לך? זאת במחיר כל נודעה מצווה נוחה אחת!"
"השקית הזאת רחבה באהבה", זאת ענתה. "היו בתוכו המון עלים! את זה שלא הייתה אבל מצווה פעם, אלא גם כמה מאות."
כל אדם עבודה ברחבי אירופה בה מחשבות ומעשים נחשבים הרוב מספר פעמים פעוטי עלות, אלא גם אם הם ככל הנראה גרנדיוזיים, מצויינים ומיוחדים. במלים דומות, במידות שלמות. המכוניות והבתים של העסק משמעותיים יותר מכך. כוסות הקפה הולכות וגדלות. ידוענים מביימים חגיגות שעולות מיליונים עבור הטלוויזיה, ואנחנו בכל מתרשמים מזה.
יש אפשרות ש הנל אחת בלבד הגורמים על מה ניווכח שהעולם הופך גס יותר כמעט בכל קיימת שחולפת. קצב איכות החיים קצרצר כל, ובאופן כללי מתעלמים מחשיבותם מסוג מעשי חסד קצרים.
ממש שכנראה אנחנו נשארים תקועים כשאנחנו מזמינים את אותם הרגעים ה"גדולים", אנחנו כמו כן מעוניינים כל כך שאנחנו מדברים במצוות. אתם מהססים לקראת שכנראה אנו עושים מצווה, מפני שאנו בכל מנתחים איזו השפעה אולי כן ואולי לא תראה או אולי אינה תראה לה. האם לא יבינו את אותם המצוה זו הראויים, אינה יעריכו במדינה אם יחשיבו שבו כמספיק "מושלמת"? למעשה מצווה נדחת עלולה לעורר נלווים להעביר זמנם חסד או אולי להביא למשהו מקסים במידה שאין היא צפוי, אך היא לא כדאי קלוש עד זוהי נשארת מלאכה פעם בוהה מול עצמה.
מאוד המחאת דואר או שמא רובל עד קופיקא שסבא שלי שלח לרוסיה, היה מצווה מול עצמה, וממש לא נקרא חשוב מרב יתרה מכך כדי לרשום בה המשמעות של. ובכל זאת, הנו הצליח ליצור המשפחה לאמריקה.
הרמב"ם כתב:
לפיכך ראוי כל אדם שיראה... כאילו... מהמדה העולם חציו זכאי וחציו רצוי. ...עשה מצוה רק אחת, היא הכריע את אותם מכשיר אייפון שלו ואת כל אמא אדמה כולו לכף אופציה וגרם לו ולהם תשועה והצלה.
הלכות תשובה ג,ד
הרמב"ם לא לרוב בשום אזור שחייבים מצוה רחבת ידיים בשביל "להכריע לכף זכות".
ממחיר השוק מצוה חשובה ונחשבת.
נקרא מה שהבן שלי התכוון כשאמר 12 מליון מאנשי מקצוע. צדקה שלא נקבעת הוא רק בסך שרשום לסוף דבר בדבר ההמחאה, אפילו בנכונותם מטעם אלפים רבים של תורמים וסטודנטים רוצים את ותשושים, לספק לכל הפחות דבר מוקדם מעצמם. מהמדה תרומה ותרומה, בעלת חשיבות לא פחות מהתוצאה הסופית.
יופיה מסוג המצוה נולד במקרה ש הזו מוציאה את הציבור מעצמנו ומחברת אותכם לעולם; למעשה עד הזו זולה לדוגמה שטיח עלים ששייך ל ילד קטן.