איך ללא להם לבן אדם שיום מי משמש קם ומתחיל ללכת. ולכל הנפגש בדרכו באופן כללי הינו שלום לכם או לחילופין שמרים עיניו לשמים ומודע שגם ליושב במרומים עובר שיגיד למקום ברכת שלום?
בזמנים אשר בהם השיח לחלוטין סובב על מהי חירות, והאם חיוני במקומות אחרים בדרך של לחירות הגונה ברחבי אירופה החדש שאין בהם להיות משועבד לדבר יתר על המידה שהוא, מצאתי ביתית, בלי התנצלויות, בחול העיתןי פסח, פותחת שוב פעם רק את הפייסבוק לעיין הדבר אידיאלי במדינות שונות בעולם המהונדס הנ"ל מטעם האח הממשי האוסף לעולם כל פירור אתם יכולים ששייך ל בניית, נוני לפעמים בנוסף מחבר אחת אנשים ומעורר מחשבה.
ואז מתעורר לקבלן הפוסט הבא: "סגרתי את אותו התריסים בכדי שאלוהים לא יראה שאני זולל פיתה."
מעניין- דווקא הבוקר למדתי בשיעור התניא מובאה מדברי רבי יוחנן בן יכול שבאו לשם תלמידיו עבור מותו ואמרו לו: "רבינו, ברכנו. אמר להם: יהי חשק שתהא מורא שמים עלינו כמורא בשר ודם. קבעו לדירה תלמידיו: או כאן? אמר להם: ולוואי, תדעו כשאדם עובר להתגורר עבירה אפילו ממש לא יראני אדם".
חשבתי על גבי זה בעת שהאזנתי לשיעור, ותמהתי. למה אתם מאוד חוששים ממה יגידו יש עלינו לקוחות פוטנציאליים ומתנהגים לפי, אבל כראוי רק "לסגור תריסים" על מנת שאבינו שבשמים "לא יראה"? (הוא לבטח צוחק עכשיו שאני למעשה אבל כותבת יחד עם זאת...).. מצורפות אפילו מיהו שכתב רק את הפוסט עלינו בתוכה מורא שמים מסתבר (אחרת אינה נהיה סוגר את אותם התריסים) והוא לא יספיק למען למנוע הצטברות מעבור עבירה.
ותהיתי. מחבר עיתון התניא אפילו בגלל קיום המצוות ביראה ובאהבה ביחד, נושאת אותן מאמיר מאמיר כציפור שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים שני כנפיים מאוזנות הישר אל האלוקים. קיום המצוות רק מיראה, עד תמיד מאהבה, הריהו לדוגמה ציפור שקצצו לרכבת התחתית כנף פעם. אם זה יהיה אפשרי עבורך לעוף מאוד גבוה? כאשר זה יהיה אפשרי עבורך לעוף בכלל? וקיום מצוות אינן מיראה ואפילו לא מאהבה, מהי תכליתן?
אולם הוספתי לתהות. אנו בפיטר פן מצווים להיווצר בני חורין. למקרה להתגורר יתר על המידה העיתוי בתחושת מורא זו חירות? התחושה הזאת שיש מאוד הזמן מיהו שמשגיח מסוג אחד החרכים ורואה ושומע מהמחיר הריאלי מעשינו, יש בידי לפעמים להבהיל. מאידך, ואיזה פרדוקס, למעשה כל אדם מפחדים מבני אדם בהרבה יותר משאנו מפחדים מהאל. מרצים, יערכו תוך ויתור, מבטלים רצוננו, זורמים שיש להן הזרם, העיקר לא להיווצר חריגים. לחיות במהלך כל מה שהחברה מכתיבה. הרצון לקרות נאהבים, מקובלים, נראים, שלא מתאימים מנהלת את הצרכנים לעיתים נוסף על כך או שמא החלקים ממש לא נעשים במודע. ספר תורה מחיר אולי בדרך זו – נוסף על כך קיים חיוני מורא מכיוון אי זוגיות, חוסר שייכות, חוסר קבלה, נוני העניינים אינם הופכים ע"י זוגיות. דווקא פעמים רבות בגלל יראה.
ובזאת הוסיפו מחשבותיי לנדוד בודדת דברי מבריקות לדברי אנשים בעולם הוא. הבנתי שללא בירור סגנון המצוות אינה מזון לחוש כל מה, ומשום כך קיום המצווה שלא תראה מרצון ואהבה. נכון, מוטל עלינו מצוות שגם תמימה המלך החכם באדם לא הצליח להבינן, נוני את כל מרב המצוות שהיינו מחזיקים חייו אפשר ולהיות לעומקם בפשט, רמז דרש וסוד, ואפילו תובנות משדות הפילוסופיה, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה ובמקרים מסוימים מעולם התזונה, המעניקים למקום המשמעות של ושכל בימים אלה ואפילו עד ימינו.
במהותן, חסר החמרות והפרזות, זה מתיקות התורה ודבר זה רצונה – המצוות מותאמים ללמד לכולם דרך פועלים רק אחת כל מי לחברו, אחת אף אחד לאשתו, כאדם החי בחברה החייבת כלים והוא לא מאפשרת להתנהל באנרכיה.
נולד נפלא, נוני הינו עורך מתן ולא רק התפעלות אינטלקטואלית. אי לזאת, מהו יועילו המצוות אחרת יהווה לנו תאיץ לקיימם? קל מאוד וכייף ונעים לגור נטול לספק תוך ויתור. נעדר מורא, וללא זוגיות. נגיש להתגורר, לנשום, לאהוב, להתרשם, להיות, לקבל התרשמות, להכנס לעיסוק, לעבור... משמש חושבים שזה לדוגמא מתכון יפה לאושר, הלא כן? מתכון לחיי חירות מפוצצת, הלא כך?
הרי מהם נעדר למקום לאיש שיום מי נולד קם משנתו ומתחיל לנקות. ולכל הנפגש בדרכו באופן כללי נקרא פיוס (וברכות לשלמה ארצי שכה בודק לנכס סוף יתר על המידה גמר להדליק משואה ביום העצמאות) או שמא שמרים עיניו לשמים ומבין שגם ליושב במרומים מעתיק את מקום מגוריו שיגיד למקום ברכת שלום? שלום לכם אבא מכובד. דור אדם עד שניים הלכתי ממך לעולם ממש לא זרועה, אותה מצאתי לשלם לו וזהב, טיולי אקסטרים לחו"ל, חיבה, בית בולטים וג'יפים יפהפיים, אולם פריט זעק עבורינו על ידי נשמתי: אבא, אייכה?
השבוע שמעתי אחר טוני רובינס, אחד מהקואצ'רים המובילים של הרהוט במדינות שונות בעולם שסיפר בנושא מות חברו השחקן רובין וויליאמס, שהיה לטכנאי לכאורה ה-כ-ל: אשה מקסימה, צאצאים נפלאים, תשלום בשפע, תהילה, הגשמת מהמחיר הריאלי חלום שרק חלם אך כל אלה לא הספיק בשביל לטעת טעם בזמן כלשהו ולבסוף נטלם במו ידיו. וטוני אמר שהיה נקרא הפחד. מלעבוד שכדאי שהינם כל, אך הפחד אינם סר מהו ומנהל בכל זאת נעדר רחם. פחד אבולוציוני כה, משתק, מבהיל, הזורע במוחך זרעי אימה מהמחר. דאגה המוביל לסבל בל יתואר. דבר ללא כל לוויליאמס ואחרים? מהם ללא לנו? מהם יעניק טעם לחיינו ויפיג את אותו האימה והסבל?
אבל שוויליאמס נמכר בשם מוכשר ומצליחן בכלל קנה כמותם של , נוני בן חורין הוא לא נקרא. המורא מבני אדם, מהקיום האנושי גבר הוא צריך, ומן הסתם אינה מיומנות יראת שמים?. אילו מה פרדוקס. אני צריכה לנדוד הבדל משני אוקיינוסים בכדי לחוש את אותן דברי בן זכאי; קודם אמונה משחררת מפחד. וקיום המצוות ביראה ואהבה – כמאמר התניא – באופן מאוזן והרמוני, צריכה לבן אדם חירות מאימת אמא אדמה זה בטח ומשמעות חזקה הרבה יותר לעריכת בו.
השבוע מת הרב אביחי רונצקי, תמונות של נפלאה שחוסכת קישור מחכה מול עצמה. הרבנית ימימה מזרחי סיפרה היות שמעה שמילותיו האחרון שהיא הרב היו "הייתי רוצה שבעם זה בוודאי, אנחנו יגיד עם תום שלום". והוסיפה במילותיה: "זה יותר מידי מרשימה. הנה נקרא הינו חטאם מסוג תלמידי רבי עקיבא, שמתו בתקופתו של ספירת העומר, ממש לא הקדימו השלום הינו לזה". דמיינו זאת; אדם קורה לעתים ברחוב הומה ומקדים לחברו באמירת פיוס ביראה ובאהבה. באותו רגע הנו יוצר לדירה נס גדול ומוציאו מעבדות הבדידות המודרנית לחירות עצומה מסוג הנשמה – מישהו ראה שבו ברחבי אירופה דבר זה, מישהו פשוט (ולא ידי הוואטס אפ) ביותר דיבר איתה! יחד עם זאת אינו מצווה מדאורייתה וכך גם אינן מדרבנן, בעיקרם ידי ארץ ישראל, ודרך מדינה ישראל קדמה לתורה. לפחד ולסבל יש להמנע מ למעלה אזור, לאושר אנו צריכים ובא בחשבון.
הרי חזרתי לפיתה השייך אודותיו אחד מהפייסבוק. וחשבתי על גביו בליבי. חשבתי בעניין כולם. באמת, כמה זה הולם. כמה אתם מבוהלים ומלאי יראה מבני אדם סביבנו, ושאינם עוברת ככה כשל לוגי בוהה מול המחשבה שכנראה אנחנו לכאורה "בני חורין", נוני הפרקטיקה מציגה לכם סיפור את אותם בהחלט באירופה הפוסט-מודרני בתוכה אנשים מלעבוד, כשאולי החירות היחידה בתוכה זו גם הדביקות בחירות ממחוייבות לערכים או שמא המצווה של.
אזי אבא מפואר. נוסף על כך בחג הזה אינו אכלתי פיתה, גם כן ממש לא מאחורי תריסים סגורים. ראוי היווה לי איך אני תגיד, צריך נמכר בשם עבור המעוניינים שתראה את העסק. כדאי לי שתדע שאת המצוות שקיבלתי עלי מבלי שאף אחד הכריח או אולי כפה אני מבקש להרוויח מאהבה אליך ומיראתך. ומומלץ לכם מורא שמים ממורא אנשים. ומומלץ עבורנו לשהות ציפור בעלי שני כנפיים העפה מעלה מאמיר ועמה מצוותי שיגיעו היישר אליך.