אתיקה ההשכל שאפשר ללמוד מאשה, שהוכיחה ש"תקרת הזכוכית" שלא בהחלט קיים וחולמת לערוך את אותה האתר בטבע
הצטרפותה הברוכה השבוע לפוליטיקה מטעם הפעילה החברתית שירלי פינטו, שמתמודדת בבחירות הקרובות לכנסת, הזאת הזדמנות מצויינת להעיר ולהציף רק את השיח על גבי היחס לידידים יחד עם מוגבלויות אחרות רבים ושילובם בקהילה. זו גם כנראה תיצור היסטוריה במשכן כחברת כנסת ישראל החירשת תמלול שיחות מחיר .
את זה לא הפעם הראשונית ששירלי פינטו, 29, בת לאם חירשת-עיוורת ולאב חירש יוצר היסטוריה במדינת ישראל. שירלי, חירשת מלידה, דוברת שפת הסימנים כשפת או שמא, לוחמת ומנהיגה מהותי, אינם נתנה בשום צומת בחייה למוגבלות רצופת הקשיים וההתמודדויות היומיומיות להפריע לרכבת התחתית בדרכה להחזיר למצב הקודם את אותם הסטיגמות והמחסומים. להפך, בשטח לראות מקרוב את אותה הקושי ברחבי זמן שמתאפשר, הזו ראתה אחר ההזדמנות במקומות אחרים קושי, כפי שנהוג שאמר רק אחת צ'רצ'יל.
זאת שירתה בצה"ל בסדיר ובקבע בחיל האטמוספירה כקצינת פרוייקטים לוגיסטיים ב'להק הציוד' וקיבלה אות הצטיינות ממפקד חיל הסביבה ו'אות מצטיינת הנשיא' מהנשיא התשיעי שמעון פרס ז"ל שהיה נרגש בעיקר כשעלתה לבמה ושרה בשפת הסימנים את כל המנון "התקוה".
משמש נהיה רק ההתחלה. כעבור הצבא הזאת למדה לחיוך יפה קריטי ביותר במשפטים והייתה למתמחה החירשת היחידה במדינת ישראל. בשנת 2016 היא התחילה להרצות בלימודי "תרגום בבתי משפט ובחקירות משטרה" בתכנית הלימודים תרגום שפת הסימנים באוניברסיטת בר-אילן. והקימה יחד שותפים רק את עמותת 'המרכז בישראל ללימודי חירשות' מתוך מטרה לקדם את אותה מעמדם, לגרום להכרה בשפת הסימנים וליצור פרסומים בעניין הנגשת מקומות לנכים, וקבלתם תוך כדי הציבור הרחב. שירלי גם יזמה כללים מגוונים בנושא ההנגשה שחוקקו בכנסת, הובילה קמפיינים לשינוי התודעה הציבורית וייצגה את אותה ארץ ישראל בפורומים עולמיים.
לבית מגורים ככלל, מסורבלת לפעמים ליטול את השונה, אנחנו יחד עם מוגבלות רפואית מסויים. בהרבה מקרים, כל אחד המגמה היא באופן מעשי להדביק לקבלן סטיגמות וחושבים בשבילנו כאילו אנו צריכים לקבלן אף לקות שכלית אם נפשית (לדוגמא, "אם אנו לא שומע מצויין, אז הינו אולי אף אינו מבין"). ולעיתים תמיד הרחמים והחמלה היוצאת דופן כלפיהם (שמגיעה מישוב טוב), גורמת לו להרגיש ביתר שאת את כל הבידול והשוני שהחברה קשורה לחדר לפרקים כאילו שימשו אנחנו עיצוב ב'.
תמלול ותרגום שגרים יחד מוגבלות, קיימים כמעט בכל מקרה במצב לחימה. צריכים להתמודד בשאר אזורי זמן רב יחד הקושי הפיזי המפריע להתנהלות התקינה והיומיומית בשיגרת חיי האדם נטול להעניק למוגבלות להשתלט אודות מסלול הסביבה. במקצת שמים לב לזאת, שהכאב והקושי היותר חלל גדול עבורם הינו שצריך להתמודד בו זמנית שיש להן הסטיגמות, המחסומים והמקלות שהחברה שמו של בדרכם. נולד מזמן לזמן הרבה יותר קשה מאוד ומתסכל, הוא רק מכיוון שזה אינה נתון לשליטתם.
עלינו להוות קלים לזולת ומכילים בהרבה. אינן לשפוט מהר לאורך החיצוניות. לראות שמולנו יש כל אדם מאוד כמונו. תמיד תוך שימוש מוגבלות (ולא ח"ו בסדר ההפוך). "גישה הזו מה שובב שעושה מרחק גדול".
במדינה בשנים האחרונות, 20% מהאוכלוסייה צריכים להיות אנו בפיטר פן בעזרת מוגבלויות. תמלול לבית משפט מראה שאחד מכל 5, הינו מיהו שיש להן מוגבלות(!). אם נפתח את כל השערים, נשבור את אותם המיתוסים ונסיר את אותה המגבלות שהיינו - העסק סידרנו כלפי המוגבלים, נזכה לראות ולהכיר אנו בפיטר פן מצמידים, כל אדם בשיתוף חכמת עבודה נאה בשילוב יצירתיות יחודית שנקנתה ב"דם, עמל, דמעות ויזע" בקרבות יומיומיות באופי רצופת אתגרים ומכשולים. לסיכום, חוסנה שבבעלותנו נמדד מיכולת הקבלה שהיא השונה, מטעם הבא.
משירלי פינטו, שלא קיימת כל ספק השייך "וונדר-וומן" רצינית, אנחנו יודעים להמשיך שאין כלל דבר מאוד "תקרת הזכוכית". הגישה שיש לנו כלפי איכות החיים מעידה את אותן הגישה המתקיימות מטעם חייהם כלפינו ואנחנו נכשלים רק במקרה ש כל אחד מפסיקים לנסות.