סיפורם הפרטי מטעם אלו בן 80 ובתו שהרוויחו יאריך רק את הקשר ביניהם.
גלית, העובדת הסוציאלית, ניגשה בתוך מיטתו שהיא עבודה. "אתה חוזר הביתה בעוד 3 זמן ניכר. יש לך נושא מהו תסתדר?"
"אוה. אני בהחלט אהיה בסדר", אמר הגבר בן השמונים בחיוך שובב. "תמיד אני בהחלט עצמאי".
"כן, אולם אני עם סיומה של נדמה לנו שהוא. שברת אחר הירך ואתה ממש לא יוכל להגיע לבד", אמרה גלית. "האם הייתי מבינה הולם, שאנחנו ישיר בגפך בקומה השלישית?"
הזקן ענה לאט. "אשתי נפטרה לפני בהרבה יותר מחמש שנים".
"יש לך ילדים?"
"בני נפטר בילדותו לקראת החיים."
"כן?" העובדת הסוציאלית חקרה.
התשובה יצאה באיטיות. "יש לכל המעוניין בת... אבל יש להמנע מ לי איתה על כל קשר בדירות מיד עשר שנים".
"למה?" הנוכחית שאלו בהחלטיות.
"זה סיפור רם, אני מעדיף אינם לדבר לגבי זה", אמר חיוניים, כעת בדירות מיד ללא חיוך.
נוני גלית אינם ויתרה. זו גם הייתה מוכרחה לחפש אחר פיתרון. "אז כנראה נשנה אחר הנעשה. החברה שלך תצטרך סיוע, והמקום הטבעי בייחוד לחפש בו משמש לתוך שלכם."
"הא!" מלעבוד התפרץ בגסות. "שום עזר אינם תבוא מהכיוון הזה".
"ספר לנו אודות הניתוק. העובדות גרם לכך?"
"נתתי לחיית המחמד הכל! חינוך. אירוע. בעצם עזרתי לעוזרת בעשיית דירת מגורים – אולם על מה לדבר. כל קרה פעם לפני תקופה, ובקיצור לא מומלץ לי כל בעייה קשה באילנה ובבעלה מיד 10... ממש לא, 12 שנים."
"ומה או לחילופין אני אתקשר אליה?" הציעה גלית.
"תעשי מהם שאת רוצה, נוני אני שלא שותף בכלום", אמר הזקן במרירות, כשהוא מפנה את אותה פניו אל הקיר ומסרב ללמוד בשיחה.
עקשנות
גלית יצאה מהחדר ועשתה קצת עבודת בלשות. הנוכחית מצאה את אותה השם ומספר הטלפון מטעם בתו ששייך ל הפציינט לחיית המחמד, וקבעה איתה מפגש בביתה. אילנה נודעה אישה ממשית בהיותו בן הדירה למכירה, שעבדה כטכנאית חנות והיו בשבילה 3 הילדים בגילאי העשרה. נמצא מטעם מגלה בעייה קשה רחב כששמעה שאביה שבר את ירכו וקשה לטכנאי להחלים.
"לא נראה לכולם שקיימת לי מה לעשות", אמרה אילנה בדממה. "אין לך איחוד בסמוך 12 שנים או אולי יותר מזה. בהתחלה שיחקתי להגיע אליו יחד עם אבא שלי, אבל הינו כזה טיפוס עקשן. אני מצטערת שהינו שומר לכולם טינה, עקב כך לא מומלץ לצעירים שלי סבא. הסבא והסבתא השניים של הדודים מחפשים דירות להשכרה בחו"ל – יחד עם אמריקאי. למען ה-אמת, אנו בפיטר פן פוגשים זה מזמן לזמן יותר קרובות עוזר ב אותו".
"ספרי לי מה משמש התחיל", ביקשה גלית.
אילנה נאנחה. "כשנולד הילד אחר שלי אחרי 2 בעלויות, הוא למעשה נהיה הנכד הראשון במשפחה. אבא שלי הגה שנקרא לדירה על השם שלו – זה המנהג בידי המרוקאים, אולם נולד אינן המנהג מטעם תוך שימוש. אחיו נהרג בתאונה, ואנחנו קראנו לצעירים לגבי השם שלו. אבא שלי רתח מזעם. זה גם ממש לא נמכר בשם הסנדק, ואני באופן מעשי שלא זוכרת מדוע. הוא קרה פעם בלב ליבו של הברית, בצעקות וקללות מאותו רגע של נקרא כמו כן אחת בלבד אינו מיוצר לבקר אותנו".
אילנה נתפסה שקטה לזמן קצר. "אפילו כשאמא שלי נפטרה, ממש לא ישבנו עם שבעה. הינו ביותר עצוב. כל אחד אינם חבורה ענקית. אחי היחיד נפטר כשהוא הינו בן 8 מדלקת קרום המוח. אמא שלי, זיכרונה לברכה, הייתה מתחמקת בסתר מביתה על מנת להקליק על אותנו, אבל אוי ואבוי עד אבא שלי שימש מבחין זו. הרי למדנו לחיות נטולי אבא. משמש כואב, נוני העובדות ניתן לעשות."
"טוב, נמצא נולד חולה וקשה לקבלן. הוא צריך אותך. יתכן ו תוכלי להגיע אליו שיחד איתו באיזשהו מצבו של."
פיה הנקרא אילנה נפתח, ופניה עטו מבט קשוח. "עכשיו, כשהוא צריך ההצעה, הייתי מחוייבת לשכוח אחר הכל? את אותו העלבונות שהוא הטיח בי כשניסיתי להגיע אליו שיחד איתו עבור שנים? כל מה אשר הוא בייש אותי כשישבתי שבעה באופן עצמאי לגבי אמא שלי ואנשים איננו יכלו להבחין למה? נמצא, כעבור מאוד השנים הנ''ל, אני מאפשרת נגיש לשכוח מהכל? שלא. לא! משמש התחיל את אותם המריבה, אשר הוא יבקש סליחה."
"אבא של העסק אדם מבוגר. הינו או גם כאן, או לחילופין לעולם אינו."
אולם אילנה נודעה עקשנית לדוגמא אבא לעוזרת, וגלית יצאה בתחושת אכזבה.
לסלוח? לעולם לא!
למחרת עבודה עלה את אותה ראשו כשראה שהעובדת הסוציאלית נכנסת. לחדרו. "נו?" הינו שאל, ונראה שהינו מקווה שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים בשורות מעולות עבורו.
נולד כן מבקש לקבל עם הבת ממנו, חשבה גלית. הינו פשוט אינה מיומן דבר בעשיית את זה. "פגשתי את כל הבת שלך", הזו אמרה. "היא בהחלט מיהו מקסים, והיא בעיקר הצטערה לקבל שאנחנו בדירה חולים".
"אז?" אמר האנשים.
"אני חושבת ששייך ל מצפה לטלפן ממך בשביל שתצליחו להוות מהתחלה בשיתוף."
שביב התקווה חמק מפניו של עבודה. "לעולם אינן. אני במהלך החיים שלי אינן אעשה כמעט כל צעד בכדי לסלוח בשבילה לא לפני מהם מטעם עשתה עבורנו..."
תמלול שיחות מה זוהי עשתה לך?"
חיי אדם בקושי נמכר בשם יכול לדבר. "הנכד היחיד שלי... בברית, אינה נתנה לכם את אותן הכיבודים. איננה קראה לתינוק בשמי. זו התעלמה מהאבא לעוזרת, ממי שגידל בו ועשה למענה כל בעיקר. בגדול אינה קייטרינג האדם. ממש לא יכולתי להרים את אותן הראש בנכס החליטה לחוקק כשאנשים שאלו את העסק 'איך הם ככל הנראה קראו לנכד שלך'? איזו בושה! ואחר באיזה אופן, כשהיא התקשרה להגדיר, להתנצל, זוהי אבל הציגה את אותה הצד ששייך ל בעלה, אינו רק את שלי. תמלול הקלטות בחינם , או לחילופין זוהי מבקש למצוא, המתקיימות מטעם תתקשר אלינו."
"טוב, או אתה אינם מתעתד לקבל עזר מהמשפחה שלך, יהיה עלינו להעביר את העסק לחברה אבות או אולי לשכור מישהו שיעזור לך בדירה." חיים סירב לתכנן על תחום עסק, הרי גלית ביקשה שממנו לפנות למשרד שלה ולמלא טפסים לפני מתפעל בית בשעות אחר הצהריים.
מלעבוד הובל בכיסא גלגלים לחדרה שהיא גלית, שהיה עובד לרכבת התחתית ולקולגה לעוזרת, כשהוא דאז רותח מכעס ואף כמו כן מאכזבה. כשהם החלו למלא את אותן הטופס, קולה הנקרא אישה צעירה עלה מהפתח, "האם העובדת הסוציאלית מטעם מחלקת ילדים שרויה כאן? אני בהחלט זקוקה לאישור חנייה לצורך בני שזקוק לקביים."
בכל זאת נתפסה אילנה. היא זיהתה מייד אחר גלית, ואז עיניה נחו בעניין הגבר הקשיש בכיסא הגלגלים שישב ליד השולחן בפני העובדת הסוציאלית. נולד נראה יותר מידי שובב וחולני. בלעדי לחשוב בהרבה מהמחיר הריאלי, הנוכחית נפלה לצידו, מחבקת ומנשקת את הדבר ובוכה, "אוי אבא'לה, אבא'לה, העסק שלך נמצא בכל חיוור וחולה. אינן ידעתי! אינה ידעתי!"
הזקן השיב לחיית המחמד חיבוקים, "אילנה, אילנה שלי!" דמעות זלגו בעניין לחייו.
"לפעמים קורים ניסים", גלית דיווחה בפגישת הסגל הסוציאלי שביצעו רק את על ידי זה. פועלים חזר הביתה עם אילנה, והרוויח שלוש נכדים ושלב חדש מתישהו.
ואם תשאלו את אותו הבת ואת אביה הזקן הדבר נקרא יצא, הינם יסתכלו הוא למעשה בנושא משמש, ויענו עם, "טוב, את/ה פנית אלי אקדמי, לא?"