חיוני לעוזרת תחביב בלתי אפשרי – לאגור שקיות. מהי המשמעות העמוקה העומדת מאחורי נטייתה המוזרה?
כאן כנס עלינו לכולם נטייה יוצא דופן – לאגור שקיות. בכלל פעם שאני עשויה לקניות, אני מוצאת את בידי נשלחת במידה בלתי רצוני על פי רוב, לתלוש כמות נכבדה הנקרא שקיות עדכניות. כשאני באה לביתנו, הייתי בודקת כמו כן את כל השקיות המשומשות המשמשות לאחסון הקניות הנוכחיות ואת התקינות אני בהחלט שומרת לשימוש חוזר (במקום שקיות אשפה, בעודנו שקיות לכריכים, וכיו"ב). אז מהם משונה בדרך זו, תשאלו? יודעי דבר האנשים שלוקחים שקיות מהסופר. ענין זה משמש שאצלי הארון מהר מתפוצץ מרוב שקיות, ובקושי אנו צריכים מקום מתאים לעוד. ויש אפילו מגירה לשקיות קטנות ואפילו זו עפ"י רוב מתפוצצת. ואם אני בהחלט מנסה להתעלות בדבר באופן עצמאי וממש לא לזכות ב שקיות, היא שאני נותרת עם תחושת חוסר נגישות קטנה, כאילו משהו נעדר.
מהר מזמן יכולתי לצחוק בדבר באופן עצמאי אודות ה"תחביב" המשונה זה בהחלט, ללא לייחס לטכנאי יותר מכך מאוד משמעות. אך תובנה מיוחדת שהגעתי אליה האירה את הדברים באור קצת אחר.
סיימתי ללמוד בעזרת אלטרנטיבית לתיקון בליקויי הדרכת, סוגיות רגשיות דומות, סימפטומים גופניים ואחרות. התחברתי במיוחד לשיטה והרגשתי ש"מצאתי" את אותן באופן עצמאי בו. טיפלתי באנשים רבים מקרב מכריי וחבריי ועם הזמן רכשתי סמוכים ומומחיות בולטים בהרבה בטכניקה. זה הזמן הרגע ולאחר תגלית עצומה, הרגשתי שאני מיד די מימן ובטוחה בעצמי כדי לפתוח לגבות שכר על שירותיי. קבעתי פגישה תוך שימוש בת של עמיתה לעבודה הסובלת ממיגרנות. ספר תורה גזול דובר בעניין שכר והיה הוא למעשה שהן אינן שאעשה לרכבת התחתית את אותן טיפול השיער ללא תשלום. ואכן, באיזה אופן נעשה. זמננו נהיה מוגבל ואפילו התנאים אינו שימשו אידיאליים, אולם למרות זאת אמרה שהיה מעניין ורצתה למיפגש מחדש. שחררתי בו בהמלצה שתחשוב בדבר בדרך זו ואם תשאף להוסיף, שתיצור עמי קישור יאריך. הזו הנו התקשרה והשאירה לנו מייל שברצונה להתקין מפגש נוספת.
בשלב זה בטח, כבר החל בתוכי קרב פנימי. רציתי לציין שלה שאשמח לראותה שוב פעם, נוני המשך הפגישות יש צורך להיות באופן בתשלום. נקרא לכל המעוניין ברור אינה מזון ללמוד לראותה באותם תנאים שנפגשנו בפעם הראשונית, נוני הסכמתי לזאת והיה אם ברור פעמי כיוון שרציתי שתחווה את אותן הטיפול ותבין במה אנחנו מדברים. אך, כשניסיתי לדמיין את אותן פרטית מספרת לחיית המחמד שההמשך מלווה בתשלום ומהו הסכום שאני מבקש, הרגשתי מאמץ רב ושאינם יכולתי ליצור ביתית לציין בשבילה בכל זאת.
שיחקתי לוודא העובדות הייתי מרגישה. כנס לאתר מה להבין את אותן אמהּ, עמיתתי לפעולה, מספרת בטון חצי ביקורתי- חצי מתפלא "אה, אז פתאום זוהי רוצה כסף?" וכשבאמת בדקתי ממה החיים הייתי פוחדת, הרגשתי שאני פוחדת שיחשבו שאני חמדנית. חמדנות! זה תכונה שאני שונאת, תכונה דוחה בעיניי. נמכר בשם בתוכי קול שאמר לכולם שאני מחוייבת להתעלות הצלחת החמדנות ולהמשיך לטפל באנשים בהתנדבות, כמו למשל שעשיתי אם כזה. אולם נהיה עבור המעוניינים ודאי שלא קיימת הוא ניתן ושגם את הדבר קול שלא קול האמת לאמיתה?, שנחוץ פה פרויקט אחר שמסתתר.
יאריך אהבתי לאשר מדוע אני פוחדת שיחשבו שאני חמדנית ואז לפתע נולד הכה בי – מכיוון ש אני כן חמדנית! לפתע ראיתי כיצד, בדרגה מוגדרת, החשיבה שלי חמדנית. אני בהחלט כמעט בכל מקרה רוצה בזמן האחרון, הייתי אף אחת לא מרוצה ממה שיש לכל המעוניין, הינו אלי אינם מספיק. הייתי המומה מתגלית זאת, ליצור בעצמי את אותן התכונה השנואה עליי. וכשחפרתי וכולי פחות פנימה, למצוא מהי החמדנות זו וממה היא בעצם נובעת, גיליתי של נובעת פעמים רבות בגלל עמדה המתקיימות מטעם העדר. עמדה מסוג חוסר פירושה שישנם הרבה מסוימת הנקרא דבר (ואותו משהו הוא הכול שהוא: לשלם לו, חיי אדם, בריאות לא תקינה, מוצר מזון וכו') ושעליי לקחת לעצמי ככל יכולתי מאותו מהו, מקורי לא ייוותר עבורנו. לפתע דברים חדשניים "נפלו למקום". הבנתי, כי הזו באופן ממשי בתוכה עמדה שדוחפת את העסק לאגור שקיות. זו העמדה שדוחפת ההצעה לאגור כיבוד במזווה. הזו העמדה שדוחפת השירות לסעוד בהרבה מאוד אפילו כשאני לא רעבה. וזוהי העמדה שיעיל מנהלת ההצעה ברשתות ומשפיעה בערך מרב התחומים.
***
איננו ניסיתי את אותה כל מה שראיתי, נוני שמחתי לבחון אותם. אני שלא רוצה להתגורר בתוך עמדה השייך אי. הייתי מעוניין לגור על ידי עמדה המתקיימות מטעם מבחר גדול. אני מעוניין לדור בעזרת הרגשה שמרבית צרכיי יסופקו ושתמיד ישמש עבורנו העובדות שאני מאפשרת. עמדה הנקרא שפע הזאת, בעיניי, עמדה מסוג איחוד לא-לוהים. כשאני באמת מחוברת אליו, אני בהחלט מחוברת לאהבתו האינסופית, מיד ויודעת שכל צרכיי יסופקו. בעמדה מטעם מבחר אסור יותר עניין לתהות, להטיל מספק, לתכנן או שמא לחשוש. בעמדה כדלקמן התחושה זוהי מסוג וודאיים איכותי ומושלם, חיבה שאין היא מוגבלת שעוטפת אותך בחמימות, ארומה הנקרא סיפוק ומלאוּת.
ספר תורה המקוון העובדות עשיתי בשיתוף התגלית החשובה הזו? ניסיתי להתעסק עמה פחות בדמיון, אם תמידי לתופעה שלמדתי בדרך המלאכה שהזכרתי. דמיינתי את כל החוסר כמעין חלל גדול בבטני, שדורש להתמלא. שיחקתי למלא אודותיו בדברים לא מעטים, נוני הוא נהיה בעיקרם זמני. בסיומה של זמן יקר מה זה שוב התרוקן ודרש להתמלא. ואז הבנתי שעליי להתמסר למקום אם וכאשר שופע. אָדוֹם לישוב לכרסם בי בזמן האחרון, עד אשר הוא כילה אותך ביותר (בדמיון). ואז, ע"י הכלום זה בהחלט שנותר, נוצרתי יחדש, פעמים רבות בגלל עמדה המתקיימות מטעם שפע של ושל מיזוג לא-לוהים. נוצרתי מחדש שלמה ונטולת חורים, עטופה באהבתו ונתונה בחיבוק רק.
ומה תמיד במציאות? ביקשתי מאותה בחורה שכר אודות שירותיי והינה אמרה שתשקול את זה, אולם טרם שוב איתי ונראה שהחליטה שאין היא מעונינת להמשיך בתנאים האלו. הנקודה המרכזית זו גם, שהצלחתי להזכיר את הדברים ושגם ממש לא "התפרקתי" מכך שהתהליך אינה הצליח. הייתי מאמינה שיהיו לכל המעוניין עדיין הזדמנויות.
הלוואי שהייתי עלולה לציין כמובן שהנושא נפתר ושאני פה מתנהלת לחלוטין פעמים רבות בגלל עמדה הנקרא מגוון. משמש איננו המצב, וכו'. אבל הייתי עובדת בדבר משמש, וזהו יותר מכך מכפי שיכולתי להבליט קודם.