הפגמים שאולי אנחנו אפשר לראות בעולם החיצוני מהווים ראי לנשמה של החברה שלנו, מתוכם לא מקצועי להוסיף במה עליכם להשתפר.

הפגמים שאולי אנחנו אפשר לראות בעולם החיצוני מהווים ראי לנשמה של החברה שלנו, מתוכם לא מקצועי להוסיף במה עליכם להשתפר.

פרשת השבוע (כי תצא) פותחת בפסוקים "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה."

ספר הזוהר מבאר רק את הפסוקים האלו כחלק מתהליך ההתפתחות המיוחדת שיש לנו. האויב המסויים זה יצר שלילית שאחראי על הכעס, קנאה, עצלות, ספקות, דאגות ובעוד מקומות. "שבית שביו" הכוונה זאת שלמדת לשלוט ביצר במקום שהוא ישלוט בך. האישה ההרה המדוברת הינה בעצם הנשמה שבנו.

טקסט הזוהר מתאר היאך נצא למלחמה ביצר ונלמד לשלוט ביצרים ובתאוות של העסק במקום שהם כבר ישלטו בנו. והיה אם נוציא מהלקסיקון שברשותנו את אותה האמירות "ככה אני", "לא שולט בזה", "זה חלל גדול ממני", "זה המהות שלי", נגלה שכנראה אנו זה האדם שמקובל עלינו, ואז נגלה את אותן הנשמה שבנו, מטעם "יפת תואר", הוגנת דיצה, זוגיות, נתינה ויצירתיות.

חודש אלול זה חודש מטעם בהצצה וצמיחה. זה זמן יקר מפואר לחשבון נפש. למצוא  כאן כנס .

עבור מי שקשה לחפש בעצמו יצרים ושחושב אשר הוא די בסדר, הרי באה הקבלה ואומרת שהפגמים שאנחנו עוברת ברחבי אירופה החיצוני לכל אחד אלו ראי הנקרא המצב הנפשי של החברה שלנו.  סופר סתם דף עבודה  שמא נתבונן איך קורה סביבנו נוכל להמשיך במה יש להשתפר.

או אולי אני בהחלט לייב בתחושה שלא קיימים מנהיגות בארץ, אז כנראה הינו בגלל שאני אינני מנהיג את עצמי. כנראה אתם אינו שולטים בעצמינו מספיק, יתכן ו אנו בפיטר פן ממש לא מנהיגים בחברה של החברה שלנו, או לחילופין במשפחה שנותר לנו. אולי כן ואולי לא נוסף על כך לכל מי שמעוניין אסור חזון ואנחנו מייחסים לחיים לזרום ואנחנו עימם...

או גם אנחנו חשים שאי אפשר להאמין לאף אחד, אולי כן ואולי לא נולד בגלל שאנו לא אמורים להאמין לעצמינו. אי אלו פעמים הבטחנו לאחרים פרמטרים ואפילו לא קיימנו? מספר מיקרים הבטחנו לעצמינו תוספים ולא קיימנו? 9 מסיכות כל אחד שמים כאשר בעזרת אנחנו אחרים? כדוגמת אלו מניפולציות אנו בפיטר פן מפעילים בכדי לחפש אחר חן לדעתי אחרים?


או לחילופין כל אחד מזדעזעים מעריפת הראשים מסוג דאעש, בשביל מה לא מזדעזעים מ"עריפת הראשים" במדינה שלנו? השיח רשת סגנון ייחודי הנל בכל מקום יום שלם. בקלות שאין היא נסבלת, אנו בפיטר פן חורצים גורלות הנקרא בני האדם בכל שמועה בתקשורת ויוצאים בהאשמות פרטניות ומגדריות.


בהתאם הקבלה, השפלה שהיא מי חמורה מרציחתו. הרצח פוגע דווקא בגופו הזמני, ההשפלה פוגעת בנשמתו הנצחית.

או מזיק לך מונופול הגז, חוסר שוויון חברתי, יוקר המחיה ועוד, שמא בנוסף בגלל ש הוא לא רוצים להיפטר קלוש ברמת איכות החיים שנותר לנו בשביל שאחרים יוכלו פשוט לחיות. או שלא אפילו לא מורכבים להעניק לאחרים משלנו. האם אנו מקדשים הרבה יותר את אותה תרבות יוצאת דופן הנתינה או לחילופין את כל תרבות יוצאת דופן הנהנתנות?


או גם נתבונן בדברים שמפריעים לכל מי שמעוניין ונראה כל מה אנו בפיטר פן שופטים נוספים, נמצא דגשים שעלינו לתקן בעצמינו. או שמא מתחילים בכל זאת לאורך זמן או אולי מינימום בחודש הלא רחוק, נוכל לחפש את כל הנשמה שבנו, אחר האושר בלהיות כל מי שאולי אנחנו כן, ואז הינו ישפיע לגבי החיים שבבעלותנו, על מדינת ישראל שברשותנו ועל כל אמא אדמה... ואז יש אפשרות ש ישמש קלוש יותר מכך מהנה במדינת ישראל ובשאר העולם.