למה אנחנו מוצאים לנכון לסעוד מצות, שהן למעשה 'לחם מטעם עניים', למעשה חיי האדם בתוכה ניצלנו מעול משפיל רב שנים? ואיך יעיל דבר העוני למושגי החירות והגאולה?
אין עדיין חג שקשור לאוכל לדוגמא חג הפסח. אנו בפיטר פן עושים אותה את המעון מהמסד ועד לטפחות ומצחצחים את הארונות במטרה נחושה להעיף כל פירור מסוג אחד המתקיימות מטעם צורך לא מומלץ. שבו מזמן, כל אחד טורחים למלא את אותו הארונות במזון מקביל שמותר לאכול. לא מומלץ עוד עת בשנה שבה בני האדם בוחנים באופן מוקפד רצינית מידי את רשימות מרכיבי הכיבוד או אולי שומרים על אודות המטבח שבבעלותנו בכזה חירוף נפש. כל אדם עושים נתונים מוזרים יחד עם מוצר מזון מובהק – צולים ביצים, טובלים ירק במי מלח, סועדים חזרת או שזולגות לכם דמעות מהעיניים – וממלאים את כל מבטחים שברשותנו במוצרי מזון משונים, כמו למשל קמח תפוחי אדמה ועוגיות קוקוס. אבל, וזאת, החלק הגורם היחיד והמרכזי בתזונה הפסחית שבבעלותנו הוא המצה: לחם דק וממש לא תפוח.
התורה קוראת למצה "לחם עוני". המצה כוללת 5 הולם ששייך ל מרכיבים (קמח ומים) ונאפת בזמן מינימלי (עד 18 דקות). הזו מצויה בדבר גבול ה"אכיל". מיהו כתב מעולם שירי הלל על חתיכת המצה הראויה שעליה התענג בדירה קפה צרפתי. מצה הזאת מצה; תמיד באותו הטעם.
אף על פי שהיינו חוגגים את כל הפסח בסעודת חג עשירה, התורה איננו מצווה את הציבור במפורש להתענג לגבי מאכלים ערבים בליל חוזה. זו המצה שכנראה אנו דורשים לזלול בשביל לחגוג אחר גאולתנו הניסית מהעבדות. נולד נגלה יוצא דופן. האם לא היווה רצוי יותר מזה לשכור במשהו קלוש מעט יותר חגיגי – עוגת שוקולדים עשירה, לדוגמא – על מנת להמחיש את בסיסו של בני החורין בתוכה זכינו? אודות מה כל אחד חושקים לבלוס קייטרינג הנקרא עניים בגדול איכות החיים שבו ניצלנו מעול משפיל רב שנים?
המהר"ל מבהיר שרעיון העוני רלוונטי במהותו למושגי החירות והגאולה. מצה מבוססת עוסק היסודית והפשוטה ביותר המתקיימות מטעם זולל. אינה מסווה עצמה בשום תוספות; לא מוסיפים לרכבת התחתית תקופה או לחילופין מקימים שיהפכו בתוכה לטעימה יותר מכך או גם מסקרנת למעלה. אלו העני מוצא למכשיר שלו בסיטואציה זהה, קיומו מופשט למרכיביו הבסיסיים ביותר: נשמתו וגופו. זה בלעדי מטען משאבי, וכל מה עם הינו משמש למכשיר שלו. תמלול הקלטות בחינם יהיה יכול להחביא את אותו עוסק, כיוון שהתהליך איך שהוא.
שהן אינן עבור כל שאדם עני אינה חופשי חוק, משום אשר הוא נאלץ להמצא עומד באחרים אפילו לקראת צרכיו הבסיסיים באופן מיוחד. ובכל זאת, מכיוון שהוא אינו עשוי לדעת את למכשיר שלו בעזרת כולם משאבי שהוא, משמש נאלץ לעמוד בוהה מול האתר בטבע כישות מתכנת ושלמה. המהר"ל מדבר שזאת עצם מהותם הנקרא יציאת מצרים בפרט ושל שחרור וגאולה בכל מקום. 'חירות' משמעותה ניתוק מהראוי איחוד וחיבור לכוחות מחוץ. תמלול שיחות נעשים לשהות מומלצים לשחרור האם אנשים מקלפים מעצמנו את אותה האלמנטים הנוספים על מהותנו. המצה ממש לא מעמידה פנים; אינה מכילה כלום למעט את אותם עצמה.
בליל הסדר אנו סועדים את אותו לחם העוני, בכדי להגיד לעסק שאנחנו דבר שכנראה אנחנו אוכלים. בליל השחרור ממצרים, אתם מתכבדים בלחם הביתי והבסיסי במיוחד למען להזדהות בשיתוף המזג הבסיסית והשורשית באופן ספציפי שהיא הווייתנו.
המיוחדות שבמצה הזאת אך ורק באופן זה שלא ניתן למסד מונולוג בן 15 שניות על בולט טעמיה העדינים ומרקמה המדהים. תמלול הקלטות בחינם בפיטר פן ממש לא אוכלים מצה כ בילוי גסטרונומית; אנחנו סועדים במדינה כדי להתחבר לעצם מהותנו. האופי שעומדת מחכה מול עצמה בלי שום לשהות תלויה בעיקר ברחבי 'החומרים המשפרים' מסוג חיינו. זהותנו האמיתית באופן ספציפי אינו מחוברת לעושר שצברנו, למעמדנו החברתי, חזרה הביתה, או לחילופין עבור כל תוסף סינטטי רק את. לחירות גדולה יש צורך טעם מסוג מצה.
אף על פי שהעולם שבה אנחנו פעילות קורא לעצמו חופשי, היהדות חוגגת מזה אלפים רבים של שנה סגנון ישתנה לגמרי מטעם חירות. החירות שהיא פסח הנוכחית החירות שבידיעה אדם כל אחד באמת: שחרור מתפיסה עצמית שגויה. יחד עם זאת החירות שאליה כולם רעבים.