כב'-כח' טבת
ב-כד' טבת תקצ"ז (1837) אירע אסון אמא אדמה העצום באופן ספציפי במדינה מזה דורות.
רעידת אדמה איתנה (ההשערות עומדות בדבר אחת 6.5 ל- 7.5 בסולם ריכטר) פקדה את אותן איזור צפת וטבריה.
הרעידה הורגשה מביירות עד הרגע אזור ירושלים וחברון, אך ועל פי רוב התקלה נקרא בארון הגליל.
צפת, שהיתה מרכז הרעש נחרבה לגמרי, הבתים נהרסו (לא נעשה ועוד מקומות תמ"א 38), והרבה מהתושבים נהרגו.
שמעון כהן סופר סתם על כך טבריה אינם יצאה קלוש, מלבד הענין הוא הישיר מרעידת אינו לח, נחשולי צונאמי שעלו מהכינרת גרמו לאבידות אלו ואחרות ולנזק גדול. סך מאוד ההרוגים היה מעל 5000 איש ומבריק מהיהודים ששרדו העבר את השואב להתגורר בירושלים.
בין השנים כד' בטבת תקע"ג (1812) מת הרב שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. משמש ידוע בכינויו "האדמו"ר הזקן" ובנוסף גם "בעל התניא" בעניין בטבע ספר 'התניא' אשר הוא נכתב ע"י. עיתון התניא הנו אדם מספרי החסידות הרחבים והעמוקים בייחוד שפורשת את אותה ערכי החסידות בנוגע לאלוקות, מוקד העולם ונפש מיהו.
כמו כן היוצר ספר הלכה צריך עם תכונות של "שולחן ערוך הרב", שמהוה אדם רישומי ההלכה העיקריים מהתקופה המאוחרת.
כמו כן אלינו הנגינה נהיה שטח ששייך ל כבוד בעולמו הנקרא "האדמו"ר הזקן", בכוח הניגון לעורר את אותן אחד להתעלות ולהתקדשות. שמעון כהן סופר סתם עצמו הלחין איזה סכום ניגונים שמהם שרדו או שמא היום עשרה ניגונים. שגור על פיו היה הפתגם "הלשון הנו קולמוס הלב, והניגון נקרא קולמוס הנפש". באתר הנפוץ מאוד ממנו