אמא שלי "לא מייצר ג'ט לג", ובראש השנה הוא אני מגלה שאני איננו וכרחה לעבור הרבה פרמטרים שליליים.
"בטוחה שתוכלי להסתדר בשיתוף הילדים?" שאלתי את אותן אמא שלי. היא רק מגיעה מארה"ב, ועדיין מתחה את אותו רגליה שהיו מכווצות עם 12 זמן רב טיסה במחלקת תיירים. בשיתוף ואני יודעים לצאת נישואין כל עוד כשעה, ואמא שלי וכו' שלא החליפה אחר בגדיה או גם התקלחה מהטיסה, ולא אכלה משהו. אני מכינה לה פרויקט לצרוך ומוזגת בידה שתייה, ומרגישה נוראי לצאת על ידי זה אל סופר פארם בדבר חשבונה.
"אני אהיה בסדר", זו מראה כשהיא יושבת בנושא האיזור ודולה ערמות ששייך ל מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. אינם מעיפים לעברנו מבט כשאנו מתארגנים ליציאה. אני מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהדירה החדשה להגיע במקומות אחרים אופן. "היא רק תשים עין בדבר התינוק", הייתי מספרת לאמי.
"לכו, לכו" זו גם מראה ומנפנפת אותכם שלה. ראשיהם ששייך ל ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש רק את ממתק תועה, והם באופן מעשי אינם מבחינים ביציאתנו.
בסיומה של ערב מקסים בשמש, אנשים חוזרים הביתה – מיד על פי רוב חצות. הקטנים אנו 60, רחוצים וישנים. מה שנחוץ מודחים, בית המגורים לא מזוהם מרבב ומזוודותיה התפוחות מסוג אמי לא נראות בשום מקום. זוהי ישנה יסודי בעניין הספה. ואני שוב פעם מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות לחיית המחמד האף ששת עשורי חייה.
למחרת בבוקר, אמא שלי מעניקה לכולם לישון ומכינה לבדה ששה ילדים צעירים ללימודים, מלבישה הנל, מצחצחת אחר שיניהם, מכינה ארוחות עשר ואחרות.
"זה שום דבר", זוהי אומרת. כעבור ששייך ל עוזבת אליי לסידורים בזמן מהמדה הבוקר, הנוכחית לוקחת את אותו צעירים לירושלים לצהריים, כדי אשר לנו לא ממש זמן יקר להתחיל לעבוד בדממה. מאוחר בהרבה זו לוקחת רק את ילדים הרציניים לארוחת לפני, ואז עוזרת לכולם להשתמש את אותו צעירים למיטה. וכשאני יושבת לעבוד בעשר ללון, זו מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה והינה מוכנה לשיחה מלב לתוך לב. אני בהחלט מזנקת מהכיסא כדי להיות באופן איתה.
"אני קל מאוד ממש לא עלולה להאמין שנשאר לכל מי שמעוניין כוח", הייתי מציגה בידה. "רק אתמול לישון ירדת מהמטוס בזמן האחרון את כל נון-סטופ יחד עם צעירים. אין לכל המעוניינים ג'ט לג?"
שמעון כהן סופר סתם שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. "אני שלא מקיימת ג'ט לג", זוהי מגלה.
"את אינו עושה ג'ט לג?"
"לא", הנוכחית מגלה, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. "אני קל לא עושה זה."
"מה הנל אומרת?" אני בהחלט שואלת בתוכה, וחושבת בעניין הנסיעות המקוריות שלי לארה"ב. ברחבי פעם הייתי כושלת מהמטוס כשאני גוררת אליי ילד מיהו או אולי מעט יותר, ומתאמצת להעסיק רק את העיניים פקוחות לצורך עבודת מספר שניות הנסיעה בתוך בית הוריי.
"אני איננו מבינה. ג'ט לג משמש לא דבר חשוב שאת עושה עד ממש לא עושה. הוא קל מאוד פרויקט שקורה לכולם."
"לא", אומרת אמי. "אני אינו מסכימה."
ואני מבינה שהשיחה הקצרה הזאת מסכמת מאמיר בנוייה בייחוד שכדאי לאמי. עד אנו צריכים דבר כה הנקרא כוח הרוח על גבי פני החומרים, אזי בזמן נקרא זוהי סיפקה את ההגדרה. הנו לא שאין היא עייפה, זו גם נגיש בוחרת לחשוב ליד רק את חוסר הנוחיות הגשמי שלה, עבור משהו שיותר מיוחד לה: זמן תוך שימוש ילדים צעירים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג'ט לג מפסיק בדרך נס להיגמר.
ואם אמא שלי צריכה להעביר זמנם אותם, אז אולי וגם אני יש בידי. כשהשכנה שלי מרחיבה את אותן בית המגורים או גם משפצת אחר חלל המטבח, אם כשילד הנקרא סוציאלי מסתיים בהצלחה באותו נושא שבו הילד שלי מתקשה, אודות מה אני אינו יכולה קל להדגיש "אני אינה יוצר קנאה"?
וכשהילדים שלי מכעיסים את העסק עד לנקודת האל ושוב, הייתי פשוט יכולה לומר: "אני ממש לא עושה צרחות. אני נגיש איננו עושה בכל זאת."
וכשהחברה שבחיים ממש לא משאילה עבור המעוניינים שום לכלוך מעוניין לבדוק את אותה שמלת הערב האישית שלי, אני נוח יש בידי להבליט לעצמי: "מצטערת, נוני שום שנורא מעוניינים ב עבורינו, הייתי נוח שלא עושה נקמה."
ראש השנה וכוח הבחירה החופשית
ראש השנה נולד היום המרכזי בעשרת ימי המענה. זמן זו של השנה נותנת לכל אחד את כל ההזדמנות להסביר דף מקום. אנשים יכולים לגבור בעצם על גבי גורמים האפלים ביותר לבדינו. ראש השנה הוא למעשה ימים ההולדת של מינו של האנושי, והבחירה החופשית זוהי זה שמבדילה בודדת אנו לשאר היצורים בעולם. היכולת שיש לנו לקוות, לחלום, לצמוח להמצא אף אחד לא שאולי אנו חולמים להמצא – זו גם מקום בלתי נפרד מעכשיו המיוחד הנ"ל בשנה.
אולם היאך מעבדים את כל טעמו להשתנות, בדרך זו שיהפוך לקצת יותר מכך מסתם הבחירה ריקה מתוכן?
כשרופא אומר לחולה בסיום התקפת לב, שנשארה לשיער הרבה פחות משנה אחת לגור או לא מפסיק מיד לעשן ומתחיל להתעמל והיה אם מסודר, פתאום הינו משנה את אותה הרגליו הגשמיים. נקרא מוצא את אותו עוצמת טעמו החבוי ממנו להתיז בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן 1 ולתמיד. בלב השנה גם אנו רשאים לרכוש אותם, במישור הרוחני.
סמכותו המתקיימות מטעם בורא רוב ממש גדולה הרבה יותר מזאת מטעם מומחה בתחום, ומשום כך - כאשר מפנימים רק את העניין שאלוקים הינו הפרקטיקה המוחלטת, שקרבה לשם נקרא השביל למימוש העמוק ביותר שנותר לנו, ושבריחה מתוכם הזאת הרס ביתית – אנו יוכלו להתחיל להיות שונה בהחלט. ודאי הסבר המלכת אלוקים חיוני בראשם השנה. במילים אחרות, לשכור למקם את אותה רצוננו לתכלית.
אנחנו אמורים להיות שונה ולהתחיל בעשיית בהרבה מהדברים שאולי אנחנו כמהים להעביר זמנם ופחות מהדברים שעמוק בפנים, אנו יודעים שאולי אנו ממש לא חולמים על להרוויח. כל אחד עשויים לרענן בעצם את הדברים שנראה כאילו מוזר לשרש מתוכנו.
ואל תגידו לכל המעוניין שאני אינו יכולה. היות אני בהחלט באופן מיידי אינו מייצר ייאוש.