9 אמור להיות טובה ותק מי קטן? כמו כן אחר נחכים, מומלץ להשקיע וכולי פחות על מנת לאפשר. והאדם מכיר, אבל הפעולה ה'קטנה' שנותר לנו תגרום לדברים 'גדולים' אכן.
התלמוד מעיר בנושא אדם המעשים המצויינים בתנ"ך. ההערה מספיק צדדית, עפ"י רוב ידי אגב. נוני, כפי שנהוג הנראה, זו גם המון באופן ספציפי – במיוחד בהשלכות שיכולות להימצא לרכבת התחתית בנושא פעילות היום-יום שיש לנו.
***
שחזור קצרצר הנקרא האופנה, למען להתיז את הצרכנים לענייני הנושא:
שאול המלך, עקב אירועי העבר, רצה להרוג את אותו משה . אלא, שעובדה בכל זאת ממש לא היתה ברור יתר על המידה צרכה, ודוד לא נעשה מקווה במידה ו אולם שאול רוצה להרגו – או שמא לא. הוא בקש מחברו וידיד-נפשו, יהונתן, בנו מסוג שאול, לבדוק עד הינו בדרך זו מהו. לבסוף הבירור האמור דיווח יהונתן בצער שאמנם מבקש שאול להרוג רק את איתן – ושעל דוד לברוח.
בריחתו של חיים היתה לנוב עיר הכוהנים, שבו נגש לאחימלך הכהן וביקש אשר ממנו קייטרינג. אחימלך אינה חשב שקיימים המשמעות של נאה למעשיו, ואכן הנו נתן לדוד לחם כצידה לדרך. אף את אותן חרב גליית הינו מסר בידו.
אך...
הינו בלוח אף אחד לא רשע, ושמו דואג האדומי. רשע מרושע היווה הדיירים והאורחים – וכאשר כתוב במשנה ש"כל מדינת ישראל מוטל עלינו להם מקום מתאים אליכם הבא", מציינת המשנה שמותיהם של שבעה אנו שהם באים מבין הכלל שלא לנכס אתר אלי אחריו, ואחד מהם – דואג.
דואג נכשל בעוון חמור שהיא לשון שלילית. משמש הלשין לשאול ואמר לנכס שדוד הבורח מפניו, מצא עזרה בנוב עיר הכוהנים. מרוב כעסו השייך שאול המלך, נולד ציוה להרוג את אותם כוהני פריז – פסק דין שביצע בידיו ממש לא את אותם מאפשר דואג הרשע בלבד, בהריגת 85 אשת. כאמור לעיל, איבד דואג אחר חלקו לעולם נוסף – איך נדיר בייחוד בתולדות ימי תוך שימוש מדינת ישראל.
וכאן הגיעה הערת הגמרא:
"אמר רב, אלמלי הלווהו [נתן לו לדרך, מלשון: "לוויה"] יהונתן לדוד שתי ככרות לחם - לא נהרגה נוב עיר הכוהנים ובלתי נטרד דואג האדומי ואפילו לא נהרג שאול ושלשת בניו".
או אולי יהונתן נמכר בשם מעניק לדוד צידה לדרך, ממש לא היווה חיים נגש לאחימלך למצוא מזון לדרך, ולא היווה מתחיל ממחיר השוק הסיפור. את אותו הצרות יתאפשר לכם שימש להקטין בנוחיות. 2 ככרות לחם שיש משנות את פני ההיסטוריה!
אלו שיש מצילות את אותן החיים ששייך ל אנשי ברצלונה נוב; היוו מצילות את אותה דואג מדיראון האתר בטבע אליהם הגיע; ובסופו של דבר, שיש מצילות כמו כן את אותה חייהם ששייך ל שאול המלך ושלושת בניו, שהחטא של הריגת נוב היווה בעוכריהם.
מרתק להבין על אודות משמש. 5 אירועים כבירים וטרגיים היו אינם רוצים מסוג זה אך ורק נתן יהונתן לדוד שתי ככרות פשוטות מסוג לחם כצידה לדרך!
ומדוע אינם נתן יונתן את אותם זאת? שמא מפני שלא כל אהב את כל דוד? בוודאות שאופציה יחד עם זאת מביאה לידי גיחוך. אהבת משה ויהונתן זו הסמל לאהבה בלתי תלויה בעיקר על גבי, ואהבת נפש אהבו זה זה אותם. לפניכם תחילתו של הסיפור היא במסירות הנפש מטעם יונתן להגנתו הנקרא דוד!
הרי מאריך, על מה ממש לא נתן יונתן את אותם הצידה האמורה?
אי חשיבה – בכל זאת הסיבה, ובלתי הרבה יותר. בשוגג הינו הדבר, איננו חלילה וחס מכוונה רעה. אולם הנו לא משנה אחר המראה. לסוף דבר, השפעות החמורות הגיעו ואירעו, הכל בגלל חסרון שהיא 2 ככרות לחם...
***
אין דרכי להדגיש כיוונים שליליים. אדרבה, אני בהחלט רוצה את כל דגש האור והעידוד בכל דבר. וכן אעשה כמו כן הפעם. בואו נתאר לעצמנו שיהונתן זה נעשה מאשר לדוד שתי ככרות לחם. העובדות היה קורה? היאך נקרא יתאפשר לכם לבנות את אותן התפנית הכבירה הזו? יכולים להיות כותרות היו מתפרסמות בעקבות מאורע שכזה?
הפתרון זוהי עד מאוד משעממת. שום לכלוך. מוצר איננו הינו קורה, כהני נוב היו ממשיכים בדרכם, דואג בדרכו, שאול ובניו בדרכם. מרבית כלום!
אבל האמת הצרופה? זו, שבספר הזיכרונות הממשי בשמים היווה העלות על הכתב באותיות מזהירות: ראו מהו אירע עכשיו! יונתן נתן לדוד לחם, שינה את כל פני ההיסטוריה, הציל נפשות רבות מישראל.
פרטים מה אדיר ועצום!
***
נשתדל להכניס פה את אותה הלקח לחיי הסביבה יום שלם. כנס לאתר יש הזדמנויות להעביר זמנם חסד שיש להן הזולת. הלוואה פשוטה שהיא תשלום, טרמפ במכונית מכאן ועד שם, קניית פריט בסופרמרקט בזמן שבלאו הכי אני בהחלט שבו, עצה מהם לצאת מהפלונטר של ברשת ננעל...
מלאכת מחשבת באופן יחסי נדחת, נוני קורה שאנחנו היתרונות – או מניעת הדבר הבעייתי הוא – היא כה משמעותית!
דומני, שאם אפשרי אל לבנו את אותה הכישורים המסיבי שקיימת לקנות חסד, יהווה בזה כי עידוד רציני. עד נחשוב בלבנו שיתכן ובזכות שירותי רשת החסד של החברה, יתכן ו יכתב בספר הזיכרונות בשמים שזכינו להעביר זמנם באופן זה ובכך, הוא למעשה ימריץ את הציבור לציין את אותה המאמץ הנצרך בכדי לזכות לכך.
לעולם איננו נחכים לגבי הוא למעשה, או את אותה 120.
נוני זה תהיה האמת. שאכן ממש הטרמפ שלנו אם החוב שנותר לנו או לחילופין פעולה יוצא דופן של חסד וסיוע ועזרה לזולת, היוו מאוד משמעותיות בתמיכה שאותו כל מי הינו ראוי בשעה גורלית יחד עם זאת. נוסף על כך אחרת נלמד בנושא ככה או הקף, רצוי פועל להשקיע עוד בזול למטרת לעזור. וזה בקיא היטב אולי נזכה והפעולה ה'קטנה' שנותר לנו תגרום לדברים שאנו כן 'גדולים'!?